היו לילות

לפני 18 שנה, כשגוני הייתה בת 7, חרב עליה עולמה. היום, כשהיא בת 25, היא מנסה לשקם אותו, לא תמיד בהצלחה יתרה. גוני גדלה כבת יחידה, מפונקת ואהובה, במשפחה של אמנים. אביה היה איש תיאטרון מצליח, אמה עבדה ברדיו. חיי המשפחה היו טבולים בזוהר ובהתרגשות של אחורי-הקלעים. גוני הסתנוורה מאורות הבימה, התבשמה מריחות האיפור והוקסמה מהכריזמה והעוצמה של אביה המצליח. אלא שכמעט ביום אחד, כל זה התמוטט. צילה של חקירה פלילית, בוגדנותם של חברים לדרך ובסופו של דבר מחלתה האנושה של האם, הכריעו את האב ואיימו להכריע גם את גוני. כשאנו פוגשים בה היום, כשהיא אשה צעירה, חזקה ויפה, אנו מגלים שארועי העבר לא מוטטו אותה. היא משיבה מלחמה בממסד שהרס את אבא שלה, מחזקת את רוחו ואת גופו, ומנסה להשיב ולו חלק מכבודו האבוד. זהו סיפור על אהבת בת לאביה יחד עם רצונה להתנתק ממנו ולחיות את חייה. עלילת של הסרט נעה בין שתי התקופות ואורגת בשתי וערב סיפור על אובדן ויתמות, תבוסה ונצחון, כאב וחסד.