"אמריקאי בפריס" הוא הזוכה הגדול של האוסקרים לשנת 1951 - בעיקר בשל סצינת הסיום הקלאסית: 17 דקות של ריקוד קולנועי שמשלב בין צבעים, תנועה, מוסיקה וזמרה באופן שספק אם נוצר כמוהו. לכאורה, הסצינה הזו חריגה מאד, בודאי לצופה עכשווי, אבל השוו אותה למשל, לסצינות הקרב מ"מטריקס" (הראשון) ותקבלו את אותה אנרגיה ותעוזה שבשבילן שווה ללכת לקולנוע. העלילה כאן לא מאד חשובה, היא עוסקת בחייל אמריקאי משוחרר שהשתקע בפריס במטרה להפוך לצייר. על רקע זה הוא פוגש בחורה עם כסף שמוכנה לעזור לו אבל הוא בוחר להתאהב דווקא בצרפתייה חמודה (לזלי קארון בהופעתה הראשונה בקולנוע) של
כותרת | אמריקאי בפריז |
---|---|
שָׁנָה | 1951 |
ז'ָאנר | מוסיקה, רומנטי, קומדיה |
מדינה | United States of America |
סטוּדִיוֹ | Metro-Goldwyn-Mayer |
ללהק | Gene Kelly, Leslie Caron, Oscar Levant, Georges Guétary, Nina Foch, Robert Ames |
צוות | Cedric Gibbons (Art Direction), Alfred Gilks (Director of Photography), Vincente Minnelli (Director), E. Preston Ames (Art Direction), Edwin B. Willis (Set Decoration), Alan Jay Lerner (Screenplay) |
מילת מפתח | paris, france, musical, painter, parfum, singing |
לְשַׁחְרֵר | Sep 26, 1951 |
זמן ריצה | 113 דקות |
איכות | HD |
IMDb | 7.00 / 10 על ידי 559 משתמשים |
פּוֹפּוּלָרִיוּת | 9 |
תַקצִיב | 5,635,000 |
הַכנָסָה | 6,981,000 |
שפה | English, Français, Deutsch |