למראית עין

ערה, נאה, עצמאית, בטוחה בעצמה, היא בתחילת לימודיה לד"ר באוניברסיטת פרינסטון- ועיוורת. היא נאלצת לחזור בבהילות לישראל עם היוודע דבר התאבדותה של טליה, חברתה הטובה ובת דודתה. טליה ויערה היו בלתי נפרדות בילדותן, כאשר טליה היתה לעיניים לשתיהן ותמיד האמינה וסחפה את יערה להאמין, שעל אף עיוורונה, יערה יכולה לראות הכל. בארץ, יערה מצטרפת למשפחתה לשבעה, ומוקפת בקרוביהן, יערה מגלה אט אט את הסודות של טליה. ללא החלטה מכוונת, יערה פותחת בחקירה. בזה אחר זה, נחשפים פערים, סודות ושקרים בחייה של טליה, ובחיי המשפחה. יערה צוללת אל הזכרונות בניסיון לראות מחדש את מה שאולי צריך היה להראות בבהירות כל השנים, שלא רק העיוורון עמד בדרכה מלראות. במסע המטלטל של התמודדות עם העיוורון הפנימי שלה מול העיוורון הפיזי יערה מעמידה במבחן את יחסיה עם אביה, הוריה של טליה ודפנה, אחותה הקטנה של טליה. כאשר יערה חושפת לבסוף את הסיבה הנוראה להתאבדותה של טליה, היא מגלה, לא רק את אשמתם של כל הסובבים אלא גם את אשמתה שלה: כולם היו שותפים סמויים שבחרו שלא לראות את המתרחש תחת אפם.