ג'יפו

עיירת חוף עניה. הנישואים של הלן פול אולי ידעו ימים יפים יותר, אבל עכשיו זה לא משהו. פול המובטל שונא את הזרים שמגיעים לאזור ולוקחים את מקומות העבודה. הלן היא עקרת בית שמטפלת בבתה העצלה ובנכדתה התינוקת. לחייהם נכנסת טאשה, מהגרת מצ"כיה שברחה מבעל אלים ומפחדת כי ירדוף אחריה עד לכאן. סביב המתחים שנבנים בין הנפשות האבודות האלו מתרחשת הדרמה שלפנינו. "ג"יפו" הוא סרט הדוגמה הבריטי הראשון. כדרכם של סרטים הנאמנים לשבועת הצניעות, גם כאן הנזירות הצורנית היא מפתח לדחיסות רגשית. יתרה מזאת, ג"יפו אינו בנוי כסרט הנע לאורך ציר הזמן אלא, בדיוק כמו בקלאסיקה של קורוסאווה, גם כאן הסרט מחולק לשלוש נקודות מבט. הפיצול הזה מוביל כמובן לבחינה מחודשת של ההתפתחויות העלילתיות, ולהוספת נדבכים של רגש ועומד לדמויות. התוצאה היא סרט ביכורים מרשים ויוצא דופן שזכה לביקורות משבחות.