מיה היא מלצרית בבית קפה באולפני האחים וורנר החולמת להיות שחקנית וסבסטיאן הוא נגן פסנתר תפרן אך מוכשר המכור לג'אז וחולם לפתוח מועדון משלו. סדרת מפגשים אקראיים-משעשעים בין השניים מובילים את מיה וסבסטיאן להבין שאולי הם נועדו להכיר. במהרה הם מתאהבים, מתוודים על חלומותיהם הגדולים ומספקים כל אחד השראה ועידוד לאחר. אך כאשר חלומותיהם מתנגשים עם המציאות הקשוחה, הדבר מעמיד למבחן את אהבתם ובעיקר את המשך הקשר ביניהם.
קבוצה של חברים בדרך למשחק כדורגל בקולג' נופלים קורבן לצמד אחים מטורפים בעיר קטנה ונטושה. הם מגלים שהאחים התרחבו על כל שטח העיר, ויצרו את... בית השעווה, ואת כל העיר הפכו לבתים שיאחסנו גופות של מבקרים חסרי מזל, מצופים בשעווה. עכשיו הקבוצה חייבת למצוא דרך החוצה לפני שיהפכו לקבועים, בבית השעווה.
וויליאם (מייקל דאגלס) רק רוצה לחזור לבקר את בתו ביום ההולדת שלה. למרבה הצער, נראה כי זה לא היום שלו, אם זה פקקי התנועה, או החנווני הקוריאני המעצבן שלא מסכים לפרוט לו כסף. וויליאם מתחיל "לאבד את זה", ומתגייס למלחמה בכל העוולות הקטנות של החיים שהוא פוגש בדרכו. כשוויליאם מתקדם במסעו והופך אלים והרסני יותר, הבלש מרטין פרנדרגרסט (רוברט דובאל, הסנדק), שאמור לפרוש מן המקצוע בגלל אשתו, מתחיל לרדוף אחריו. ג'ואל שומאכר היה מועמד על סרט זה לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן.
מייקל קיין ושורת מכוניות המיני קופר בסרט שהפך לפולחן וזכה לעיבוד מחודש. צ'ארלי (קיין) משתחרר מהכלא ומחליט להוציא לפועל את התוכנית המושלמת לשוד העשור. הוא מקבץ סביבו חבורת פושעים מתוחכמת ומתכנן לבצע את השוד מתחת לאפה של המשטרה. הסרט הפך לקלאסיקה גדולה בזכות מרדף מכוניות המיני קופר הגדול בתולדות הקולנוע ובזכות הסוף המפתיע הבלתי נשכח.
קרוקודיל דנדי חוזר בסרט שלישי, הוא שמע שיש חיים פרועים בלוס אנג'לס, אך לא ידע עד כמההם פרועים. הסרט מוצא את מיק דנדי (הוגאן), בת זוגתו, סו צ'רלטון (קוסלובסקי) ובנם הקטן מיקידנדי (קוקברן), הרחק מהעיירה האוסטרלית הקטנה בה הם חיים, בעיר הכי מזוייפת בארה"ב,לוס אנג'לס. סו ממונה לאחראית על הסניף המקומי של העיתון שבבעלות אביה, לאחר שהעורךהקודם מת בנסיבות חשודות. מיק, שרוצה לחשוף את מיקי לעולם שמחוץ לאוסטרליה, מחליט להצטרף לנסיעה. כשהוא מתחיל להתערב בחקירתה של סו, היו מוכנים לבדיחות ותעלוליםבסטייל אוסטרלי, על חשבון ילידי קליפורניה.
אחד מסרטי המפתח באירופה של שנות ה-60 וסירטו הטוב ביותר של גודאר מן התקופה הפרה-מהפכנית. הוא עצמו תאר את "סופשבוע" כ"יצירה שנמצאה על גל גרוטאות" וכ"סרט שאבד בקוסמוס". כדי להפגין את השקפותיו המהפכניות הוא מערב פורנו, סלפסטיק, אלימות, רטוריקה פוליטית ועבודת-מצלמה וירטואוזית. התוצאה היא סרט אמביציוזי רב עוצמה, הומור ויופי יוצא דופן. "הסרט המיסטי החזק ביותר מאז "החותם השביעי"", "יצירה מקורית גדולה", "חזיון גודארי על הגיהנום" - אלה רק מקצת מן התגובות להן זכה הסרט עם צאתו.
קומדיה סהרורית נוספת מתוצרת ז'אק טאטי (Playtime) עוקבת אחר גיבורו הקבוע, מר הולו, המוביל מצרפת להולנד את המצאתו החדשה - מכונית פיקניק "משוכללת". אחרי שתקף ב"זה הדוד שלי" את דירת המגורים המודרנית, הוא יוצא לטפל במכשיר המסמל יותר מכל את המודרניזציה. הגיבורה האמיתית של הסרט, המכונית, מאפשרת לטאטי לבנות סיטואציות מטורפות על האוטוסטראדות האירופאיות המדגישות את האבסורד שבחיינו.
A major traffic jam throws thousands of citizens on the outskirts of Madrid into chaos, disrupting their plans. This everyday situation will be the starting point for unexpected, comical, and emotional plots.
