נבואה

נבואה 1983

7.90

בתרגום חופשי משפת הופי, "קויאאניסקאטסי" פירושו חיים לא מאוזנים (או חיים הקוראים לשינוי). הסרט הוא מבט פנורמי על החיים באמריקה, בלי פירושים, ללא עלילה. באמצעות אפקטים קולנועיים עוצרי נשימה - הילוך מהיר, הילוך איטי, זוויות צילום מקוריות, המוסיקה של פיליפ גלאס ועוד - לוקח אותנו גודפרי רג'יו מן הציורים האינדיאניים והנוף הפרוע אל האורבניזציה והשימוש בטכנולוגיה גרעינית.

1983

סמסרה

סמסרה 2011

8.07

רון פריק, האיש שהביא לנו את המיצג הראוותני, "ברכה", בשנות ה-90, חוזר עם עוד דוקו וויזואלי מהמם שצולם ב-70 מ"מ פילם, ב-25 ארצות, במשך חמש שנים. "סמסרה" היא המילה המתייחסת באמונה ההינדואיסטית והבודהיסטית למעגל החיים. פריק מביא את המעגל הזה בצורת אימאז'ים עוצרי נשימה של אדמות קדושות, מכלולים תעשייתיים, פלאים טבעיים וגם אזורי אסון קולוסאלי. בניגוד ל"ברכה", שנערך לפסקול שהולחן מראש, כאן המוזיקה נכתבה אחרי תהליך העריכה.

2011

ברכה

ברכה 1992

8.20

יחסי הגומלין בין בני האדם וסביבתם הם הנושא של "ברכה" - מחקר ויזואלי מאת רון פריק. התמונות, אשר פריק אסף ממדינות שונות, מציגות ספקטרום רחב - מסירותם היומית של נזירים טיבטים; סגפנים מוסלמים; מפעל סיגריות; ועד לקו הרקיע של הונג-קונג.

1992

החיים ביום אחד

החיים ביום אחד 2011

7.20

23 ביולי 2010. כמעט חצות. הירח מלא באמצע השמיים. רגע לפני תחילת הסרט. זוג צעירים מאוהבים ושתויים מתפקעים מצחוק ומנסים לברר מה התאריך היום. הבחור מביט באייפון שלו ואומר "24 ביולי 2010". כך מתחיל הסרט. אישה תימהונית מסתובבת ברחוב ומכריזה שתמיד היא ערה בין 3-4 לפנות בוקר, כי ידוע שזו שעת הקשר בין העולם הזה לעולם הבא. אמא מרדימה את התינוק שלה ומספרת כמה הוא מקסים. אבא במקום אחר מנסה להרדים את התינוק שלו.

2011

מיקרוקוסמוס

מיקרוקוסמוס 1996

7.50

סרט דוקומנטרי מדהים על חייהם של חרקים בטבע, שצולם במשך 3 שנים ומציג 24 שעות בחייהם. צמד הבמאים בעלי הרקע באנטומולוגיה, קלוד נורידסני ומארי פרנו, מגישים את "מיקרוקוסמוס" - סרט טבע מסוג שונה. אפשר להגיד כי לראשונה אנו רואים את החרקים ב"גובה העיניים". בילוי בן 24 שעות באחו הצרפתי חושף אותנו בפני נפלאות הבריאה - חרקים מסביבתו הקרובה של האדם הופכים באמצעות תקריבים למפלצות ענק בעלות מראה מוזר ומפחיד. צמד הבמאים בעלי הרקע באנטומולוגיה מגישים סרט טבע מסוג שונה. אפשר להגיד כי לראשונה אנו רואים את החרקים ב"גובה העיניים". אחרי שלוש שנות הכנה - חמושים במצלמות זעירות ומשוכללות, בציוד תאורה ייחודי, בתשומת לב פנאטית לכל פרט ופרט, עם פסקול אקלקטי ובלי אף מילה מדוברת אחת - הם מעלים מציאות עשירה וצבעונית עם חזות מדע-בדיונית. הסרט הפך להצלחה קופתית מפתיעה בכל רחבי העולם. זכה בפרסי סזאר על הצילום, המוזיקה, הסאונד והעריכה. הסרט עצמו והבימוי זכו רק למועמדות לפרס.

1996