מילת מפתח Algerian

זוכה פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2005 , שביים את הסרטים השערורייתיים "משחקי שעשוע" ו"המורה לפסנתר", מפגיש את צמד השחקנים הצרפתיים במותחן מצמרר. ג'ורג', מגיש בתוכנית ספרות בטלוויזיה, מקבל חבילה של קלטות וידאו שבהם הוא ובני משפחתו מתועדים בסתר בפעולות יומיומיות. אין לו מושג מי המתעד ומי שלח את הקלטות. הוא ממשיך לקבל חבילות והסרטים הופכים לאישיים ואינטימיים. הוא בטוח שאדם הקרוב לו מצלם אותם והוא מתחיל להיות חשדן כלפי כול הסובבים אותו. הקלטות ממשיכות להישלח בלי שום איום על חיי המשפחה ולכן המשטרה מסרבת לעזור.

מלחמת העצמאות של אלג'יריה, שנמשכה שבע שנים וחצי, גבתה מחיר כבד. נהרגו בה 1.5 מיליון אלג'יראים; על פי הצרפתים, רק 350 אלף. בצד הצרפתי נהרגו כ-20 אלף. בזמנו תיעד יאסף, היום סנאטור אלג'יראי, את מה שהתרחש במלחמת האזרחים בסרט "הקרב על אלג'יר", המבוסס על יומן שכתב בכלא. הסרט, שיצא לאקרנים ב-1966, זכה לתשבחות רבות וב-11 פרסים בינלאומיים, בהם הסרט הטוב בפסטיבל ונציה. הוא היה מועמד לשלושה אוסקרים, אף שלרוב השחקנים בו היה זה התפקיד  הראשון בקריירה וגם האחרון בה. הוא צולם בשחור לבן בסגנון דרמטי-תיעודי, ברחובות הקסבה של אלג'יר. גם יאסף עצמו כיכב בו כאחד ממנהיגי המורדים, ואף היה המפיק שלו. ג'ילו פונטקורבו היה הבימאי

זוכה פרס ג'ני (האוסקר הקנדי) לשנת 2011 בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. סיפורו של באשיר לז'אר, מהגר אלג'יראי שמתקבל כמורה מחליף בבית ספר קנדי, במקומה של מורה שהתאבדה בכיתת הלימוד. המורה החדש מתחבב עד מהרה על ידי תלמידיו - אלא שאט-אט מתגלה כי עברו הטראגי רודף אותו ועלול גם להשפיע על עתידו בבית הספר.

סיפורם הטרגי של החיילים הצפון אפריקאים שלחמו לצידה של צרפת במלחמת העולם השנייה. סרטו של ראשיד בושארב מתאר כיצד התנדבו הנכבשים להילחם למען מדינת האם, במחשבה כי התרומה תזכה אותם במעמד שווה בחברה הצרפתית. טעותם מתגלה כשהיחס שהם מקבלים אינו משתווה לאחיהם הלבנים, וכשבשעת הצורך מתייחסים אליהם כאל בשר תותחים. שכתוב ההיסטוריה. סמי נסארי (הנהג המטורף מ"טקסי" הצרפתי) וג'אמל דבוזייה ("אנג'ל-A") מככבים בתפקיד הראשי.