יצירת זן בודהיסטית, שופעת בשלווה ושלמות ההופכת את הנוף הפסטורלי לשותף פעיל בסיפור. הדמויות השמימיות עוצרות הנשימה נסחפות אל תוך רצף מעגלי שתחילתו מאופיין בתמימות, המשכו באהבה וסופו בהארה ולידה מחדש. היצירה הבנויה מחילופי עונות, מעבירה אותנו את מסלול הכרוניקה הידועה מראש של לידה ומוות.
סיפור זה מתרחש בעיירה קטנה במישור ההונגרי. בעיירה פרובינציאלית, שמוקפת בשום דבר אחר מלבד כפור. זה מזג אוויר קר מאוד - בלי שלג. אפילו בקור המבולבל הזה עומדים מאות אנשים סביב אוהל הקרקס, שמוצב בכיכר המרכזית, לראות - כתוצאה מהמתנה שלהם - את האטרקציה העיקרית, את הפגר הממולא של לוויתן אמיתי. האנשים מגיעים מכל מקום. מהישובים הסמוכים, אפילו מאזורים רחוקים למדי של המדינה. הם עוקבים אחר המפלצת המגושמת הזו כקהל מטומטם, חסר פנים ולובש סמרטוטים. מצב עניינים מוזר זה - הופעתם של הזרים, הכפור הקיצוני - מטריד את סדר העיירה הקטנה. אישיות שאפתנית של הסיפור חשה שהם יכולים לנצל את המצב הזה. המתח המתגבר לבלתי נסבל מביא לפיצוץ על ידי דמותו של הנסיך, שמעמיד פנים שהוא חסר פנים. אפילו די במראה שלו כדי לשבור רגשות הרסניים משוחררים ...
כשביקר בטורינו איטליה, היה הפילוסוף ניטשה עד להתעללות של עגלון בסוסו. הפילוסוף לא יכל לסבול את מה שראה וגונן על הסוס בגופו. מאותו יום ואילך התדרדר מצבו הנפשי של ניטשה עד שמת באוגוסט 1900. הסרט מציג את נקודת מבטו דרך קורותיו של הסוס מטורינו.
סיפור מזרח אירופאי טיפוסי על נוכלים כריזמטיים שמנסים להוליך שולל קבוצה תמימה של איכרים, הופך בידי בלה טאר לפיוט ריאליסטי קודר, לאלגוריה אירונית, ובעיקר להיפנוזה ויזואלית המשורטטת באמצעות שוטים ארוכים. לאסלו קראסנאהורקאי, הסופר של "הרמוניות ורקמייסטר", כתב גם את הרומן עליו מבוסס הסרט הזה.
