מילת מפתח Cape Cod

ג'וליה רוברטס מככבת במלודרמת אימים על אשה מוכה, שחיה עם בעל מופרע, אלים ואובססיבי. כדי לברוח ממנו היא מחליטה לביים את מותה שלה ולהחליף זהות. למרות שהיא חיה בחשד מתמיד, היא מצליחה ליצור לעצמה חיים חדשים, וגם להתחיל רומאן עם השכן העדין והשרמנטי (קוין אנדרסון). אבל השלווה היא זמנית ביותר. הבעל חסר המעצורים מצליח לגלות את האמת ולעלות על עקבותיה.

אלן באוור ניצל מטביעה כשהיה ילד קטן מהאי קייפ-קוד ע"י בתולת-ים קטנה. הרבה שנים אחר כך הוא חוזר לאותו מקום ואיך שהוא הוא מוצא את עצמו שוב בתוך המים. כמובן שההצלה לא איחרה לבוא ושוב פעם הוא ניצל ע"י אותה בתולת-ים (אלן לא בטוח במה שהוא ראה או דמיין). הבתולת-ים מחליטה לחפש אחרי אלן בניו-יורק, ומצמיחה רגליים כשהזנב שלה מתייבש. כשהיא מוצאת את אלן, הם מתאהבים, אבל יש לה סוד, והוא לא ישאר סוד אם הרגליים שלה יתרטבו...

תרזה (רייט) רצה על החוף הים, מבסוטית מעצמה, ונתקלת בבקבוק עם מכתב אהבה. המכתב לא בשבילה, אבל מיד היא דואגת לפרסם את המכתב הרומנטי והקורע בטור שהיא כותבת בעיתון, ומבול של מכתבים מציף אותה מהקוראים שבורי הלב. ביניהם היא מוצאת עדות על צמד מכתבים נוספים של אותו מאוהב. היא יוצאת להרפתקאה המביאה אותה אל גארט (קוסטנר כמובן) - כותב המכתבים ובעל הבקבוקים. גארט אלמן מאהובתו, אך אביו (ניומן) דוחף אותו להתאהב שוב. תרזה גרושה מבעלה, אך בנה (ג`יימס) משכנע אותה ליפול בשביו של גארט, משפץ הסירות המזדקן. זוג של יפים, מילות אהבה ורחש הגלים לוקחים אותנו אל אופק כחול ורחב של אהבה מקצה לקצה.

קומדיית ספורט רומנטית של הבמאי מייקל טולין (רדיו). הקיץ הוא העונה הכי משמעותית בשביל ראיין דאן (פרדי פרינז ג'וניור, בלשית בסטייל), נער ממעמד הפועלים עם שאיפות לשחק בייסבול בצורה מקצועית. כל קיץ השמות החמים ביותר בעולם הבייסבול של התיכונים נוסעים ל"קייפ-קוד" בכדי לנסות ולהגשים את חלומות הבייסבול שלהם במשך היום, ולשחרר קצת קיטור (דרך מסיבות) בלילה. ראיין מצליח להבטיח את מקומו ב"קייפ-קוד", אך הפיתויים שמחוץ למגרש גדלים. עד מהרה בחורה נאה (ג'סיקה בייל, חוקי המשיכה) המבלה את הקיץ בסביבה, מתחילה להסיח את דעתו. חברים מימים ימימה אינם מצליחים להסתדר עם חבריו המתנשאים מהקבוצה. ויריבותו עם אריק, ה"הוט שוט" של הקבוצה, על סף התפוצצות. כשסוכן שחקנים ידוע מגיע כדי לקטוף לעצמו כוכבים חדשים, מחליט ראיין לקחת את עצמו בידים, כיוון שהוא מבין שכשרונו למשחק עלול להיות הדבר היחיד שיכול להוציא אותו מהעיירה הקטנה.